אונגר נ' מנורה מבטחים פנסיה בע"מ

החלטה

זוהי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין.

רקע עובדתי

1.ביום 15.2.09 הגישה התובעת תביעה בתיק עב 2777/09 (להלן: "התביעה הראשונה") שעניינה ערעור על קביעת הוועדה הרפואית לענייני "מבטחים החדשה" (להלן: "הועדה הרפואית") שקבעה כי מועד אובדן כושר העבודה של התובעת נקבע ליום 17.12.03 ומשכך בהתאם לתקנון מחודש אפריל 2003 (להלן: "התקנון"), התיישנה התביעה לנכות.

2.ביום 1.9.09 ומתוך שלתובעת זכות מוקנית מכוח התקנון לערכאת ערעור רפואית, חתמה התובעת על כתב הסכמה ולפיו היא מבקשת להפנות את עניינה לבחינת הועדה הרפואית העליונה של קרנות הפנסיה. בהתאם לכך, נמחקה התביעה.

3.ביום 13.12.10 ניתנה החלטת הועדה העליונה אשר עמה לא הסכימה התובעת. לפיכך הגישה התובעת ערעור על החלטה זו (ק"ג 54944-02-11 – להלן: "התביעה השנייה"). במסגרת הודעת הערעור התבקש בית הדין לקבוע כי: תביעת המערערת לא התיישנה והיה על המשיבה לחשב את תקופת ההתיישנות מיום 20.2.07 היום שבו הפסיקה לעבוד בפועל, שכן זהו מועד אובדן הכושר. לקבוע כי המערערת היא "נכה" כהגדרתה בתקנון המשיבה ויש לשלם לה את הסכומים המגיעים לה מיום 20.4.07".

4.במסגרת דיון שהתקיים ביום 14.9.11 הגיעו הצדדים להסכמה אשר קבלה תוקף של פסק דין, כדלהלן:

"1. התובעת אבדה את כושרה לעבוד לגבי חצי משרה כפי שקבעה הועדה ביום 17.12.03 מועד תאונת הדרכים ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים.

2. הועדה מיום 25.6.08 קבעה כי התובעת איבדה את כושרה לעבוד "תחילה באופן חלקי ובהמשך באופן מלא, ב- 17.12.03 מועד תאונת הדרכים".

3.מאחר שלא ברור מהו מועד אובדן כושר העבודה לגבי מחצית המשרה הנותרת (שבה הועסקה התובעת החל מ- 2004 עד 2007) מוסכם כי הועדה הרפואית לענייני מבטחים החדשה תבחן מהו מועד אובדן כושר העבודה לגבי מחצית משרה זו ותנמק החלטתה. הועדה תתייחס גם בפרט לאישור של הרופאה התעסוקתית, ד"ר גורון מיום 15.5.07 לגבי אובדן כושר עבודה מלא".

5.בהתאם לפסק הדין, הועבר עניינה של התובעת לידי הוועדה הרפואית שהתכנסה ביום 22.11.11. הוועדה לא מצאה לשנות מההחלטות הקודמות שניתנו ושבה וקבעה כי מועד אובדן הכושר של התובעת חל ביום 17.12.03.

6.החלטה זו הינה מושא הערעור דנן, במסגרתו מבקשת התובעת את הסעד כדלהלן:

"... מכל האמור לעיל יתבקש כב' בית הדין לקבל את הערעור, לקבוע כי תביעתה של המערערת לא התיישנה ולהורות למשיב על המשך ההליכים בעניינה ".

נימוקי הבקשה

7.במסגרת הבקשה שבפנינו טוענת הנתבעת, כי הסעד המתבקש כעת הוא אותו סעד שהתבקש במסגרת התביעה הראשונה והשנייה. התביעה השנייה הסתיימה בפסק דין מפורש במסגרתו ניתנו הנחיות ספציפיות לוועדה הרפואית. על פסק דין זה לא הוגש ערעור והוא הפך לחלוט.

8.עילת התביעה בתביעה השנייה ובתביעה דנן היא בקשת התובעת לקבוע כי תביעתה לא התיישנה. לפיכך חל על העילה מעשה בית דין ותביעתה הנוכחית של התובעת יכולה להתמקד בשאלה אחת בלבד: האם מילאה הוועדה הרפואית את פסק הדין מיום 14.9.11 ואכן נתנה החלטה מלאה המתייחסת אף למסמכים שנתבקשה להתייחס אליהם.

לאור זאת, מתבקש בית הדין להורות על סילוקה של התביעה על הסף.

תגובת התובעת

9.בקשת הנתבעת סותרת לחלוטין את החלטת הנתבעת עצמה מיום 19.9.12 (נספח א' לכתב הערעור) שכותרתה: "החלטת וועדה רפואית- פנסיית נכות" אשר קובעת את זכותה של התובעת לערער על ההחלטה לבית הדין בתוך 6 חודשים.

אף מכוח תקנון הנתבעת (סעיף 77 לתקנון 2007), עולה זכותה של התובעת לערער על קביעת הוועדה הרפואית תוך 6 חודשים מיום משלוח ההחלטה.